פסק דין משלים לגבי עותרים 1,2,4,6 ו-7
1.עתירה נגד החלטתה של ההסתדרות הרפואית בישראל- המועצה המדעית (להלן: המשיבה), לפיה נכשלו העותרים בבחינת ההתמחות בפסיכיאטריה שלב א' לשנת 2008. בעתירה התבקש בית המשפט לקבוע כי העותרים עמדו בהצלחה בבחינת ההתמחות לשנת 2008, ולחילופין להורות על ביטול הליך הערעור שהגישו נגד תוצאות הבחינה (להלן: הערעור), ליתן לעותרים אפשרות לעיין בטופס הבחינה שלהם ובשאלות הבחינה במועד קודם לערעור, ליתן לעותרים אפשרות להביא עמם חומר מקצועי בפורמט דיגיטלי ולא חומר מודפס בלבד לערעור, ולהכיר כנכונות בתשובות המבוססות על חומר מקצועי מוכר, אף אם אינו מופיע ברשימת הספרות המומלצת על ידי המשיבה.
העובדות
העותרים הינם רופאים מתמחים אשר נכשלו בבחינת ההתמחות שלב א' בפסיכיאטריה אשר התקיימה ביוני 2008. כל העותרים השיגו ציונים המאפשרים להם לערער על תוצאות המבחן. המשיבה היא זו המוסמכת על פי דין לנהל את מערך ההתמחות של הרופאים ולפקח עליהם ובכלל זה לנהל ולפקח על בחינות ההתמחות.
3.ביום 23.7.2008 התקיים הליך ערעור על תוצאות הבחינה. כקבוע בנהלים שהיו תקפים באותה שעה, נמשך הערעור 4 שעות, אשר במהלכן קיבלו העותרים לראשונה אפשרות לעיין בשאלות בהן שגו, בתשובות הנכונות להן, ובתשובותיהם השגויות, ולאחר מכן ניסחו את השגותיהם. לאחר שהתקבלו ערעורים על חלק מהשאלות הן של העותרים והן של נבחנים אחרים, עלו הציונים של חלק מהעותרים, אולם גם בכך לא היה כדי להביא אותם לציון הנדרש על מנת לעבור את הבחינה.
4.במועדים שונים בסמוך לאחר השלמת שלב הערעור פנו העותרים ליו"ר ועדת הבחינות העליונה בבקשה לקבל לידיהם את נימוקי ועדת הבחינות לדחיית ערעוריהם.
ביום 28.9.2008 שלח יו"ר ועדת הבחינות לעותרים את נימוקי ועדת הבחינה בפסיכיאטריה לדחיית הערעורים. ב- 13.11.2008 הגישו העותרים ערר לועדת הבחינות העליונה ובמקביל הגישו עתירה זו.
5.לעתירה צירפו העותרים חוות דעת של ד"ר שלום ליטמן, מומחה בפסיכיאטריה, אשר כיהן בעבר כבוחן בחינות שלב ב' בפסיכיאטריה וכחבר בועדת הבחינות של ההסתדרות הרפואית בישראל. על פי חוות דעתו של ד"ר ליטמן, נפלו שגיאות מהותיות בבדיקת הבחינות על ידי המשיבה וציוניהם של העותרים צריכים היו להיות גבוהים יותר.
העותרים טענו כי לאור הטעויות הרבות שנפלו בנימוקי המשיבה לדחיית ערעוריהם ולאור חוות הדעת, יש להכיר בתשובות העותרים כתשובות נכונות ויש לבטל את החלטת המשיבה לפיה העותרים נכשלו בבחינה.
לטענתם, כעולה מחוה"ד של ד"ר ליטמן, אופן בדיקת הבחינה היה רשלני, לא מדויק, לא נתמך באסמכתאות ושגוי לעתים. יש בכך חריגה ממתחם הסבירות עד כדי חריגה מסמכות והפרת חובת הנאמנות כלפי העותרים. בנוסף לכך, טוענים העותרים כי האופן שבו נוהל הערעור נכון להגשת העתירה פוגע בזכות העיון של העותרים ומסכל את יכולתם להשיג על תוצאות הבחינה. זאת נוכח הזמן הקצר שניתן להם לעבור על תשובותיהם ועל התשובות הנכונות, נוכח העובדה שלא עיינו בתשובותיהם עובר לערעור, ולאור העובדה שלא נמסר להם עותק התשובות המקורי.
6.עוד טוענים העותרים כי קיימת בעיה בניסוח השאלות בתחומים רבים וכי הספרות המומלצת לבחינה אינה מכסה את כל המידע הדרוש לבחינה, לפיכך פסילת חלק מתשובות העותרים אך ורק משום שפנו לספרות שמעבר לזו המומלצת בבחינה הינה בלתי סבירה. העותרים טוענים גם בהסתמך על חוות הדעת שצירפו, כי מקורות המידע השונים עליהם התבססו בנימוקי הערעור הם מקורות רפואיים ומדעיים חשובים לא פחות מהספרים המומלצים לבחינה ומשקפים את ההיבטים המעשיים של הידע הנדרש מהמתמחה בתחומים שונים. לטענתם, המקורות בספרות המומלצת אליה הפנתה המשיבה אינם עונים באופן ברור לשאלות הרלוונטיות ולעיתם אף אינם נוגעים לנושאים הנשאלים.
המשיבה טענה בכתב התשובה כי העתירה שהוגשה הינה עתירה תיאורטית וטורדנית ודינה להיות מסולקת על הסף. לטענתה, העותרים 3 ו-8 עברו זה מכבר את הבחינה בהצלחה והדבר הודע להם כבר ביום 21.5.2009. יתרה על כן, נוהל הערעור הנוהג אצל המשיבה שונה באופן התואם את הנחייתו של בית המשפט בעת"מ 2289/07 פרנקל נגד ההסתדרות הרפואית בישראל- המועצה המדעית והוחל גם על נבחני מועד קיץ 2008 ובכללם העותרים. בניגוד לנוהל הישן בו היה מוזמן המערער למפגש ערעור בן 4 שעות בו היה אמור לנסח את השגותיו על השאלות עליהן חפץ לערער, הרי שכיום מתכונת הערעור הינה דו שלבית, כך שבמפגש הראשון מוזמן המערער לעיין בחומרים ולרשום לעצמו הערות בכתב, ובשלב השני הנערך מספר ימים לאחר מכן מוזמנים המתמחים למפגש נוסף בן 4 שעות בו מתאפשר להם לנסח את השגותיהם. לטענת המשיבה, על אף שניתנה לעותרים ההזדמנות לערער במתכונת המבוקשת על ידם בעתירה, הם נמנעו מלנצל הזדמנות זו ולא ניגשו להליך הערעור החדש. בנוסף לכך נעתרה המשיבה לבקשתם של העותרים ובעקבות פגישה שנערכה בינם לבין נציגות מטעם המשיבה ביום 1.2.2009 אפשרה להם להגיש השגות לגבי רשימה מצומצמת של שאלות על מנת שאלה ייבחנו פעם נוספת על ידי ועדת הבחינה. ביום 25.5.2009 נשלחה לב"כ העותרים התייחסות ועדת הבחינה בפסיכיאטריה להשגותיהם של העותרים.
8.בנסיבות אלו טוענת המשיבה כי העתירה טורדנית, וכי עמידת העותרים על בירור עתירתם הינה בחוסר ניקיון כפיים ושלא בתום לב. בנוסף נטען בכתב התשובה כי הטענות המקצועיות המועלות הינן כוללניות. אשר לטענה כי יש לאפשר למתמחים להסתמך על חומר חיצוני לחומר המומלץ בבחינה, טוענת המשיבה, כי בחומר המומלץ יש תשובות לכל השאלות המופיעות בבחינה, וכי במילא רוב המקורות החיצוניים אליהם הפנו העותרים בעירעוריהם אינם מקורות ברי סמכא בפסיכיאטריה כי אם מקורות משניים לכל היותר.
9.ביום 21.7.2009, בעקבות המלצתו של בית המשפט בדיון שהתקיים בפניו ביום 14.7.2009, הודיעה ב"כ העותרים כי העותרים 3, 5 ו- 8 מבקשים למחוק את העתירה ללא צו להוצאות, וכי לאחר שקילת מצב העניינים המשפטי, העותרים 1,2,4,6, ו-7 עומדים על עתירתם ואינם מסכימים למשיכת העתירה כנגד הסכמה של המשיבה לאפשר להם ערעור במתכונת החדשה. לאחר שקיבלתי את בקשת העותרים 3,5, ו-8 למחיקה ונתתי פסק דין חלקי בהתייחס אליהם (ראו החלטתי מיום 30.8.2009), הוריתי על הגשת סיכומים על ידי הצדדים לגבי יתר העותרים.
10.בסיכומים שבו העותרים על הטענות לפיהן הליך הערעור שנערך להם היה בלתי סביר. הם שבו והדגישו כי בזמן הערעור לא ניתן היה לקבל את טופס התשובות המקורי שלהם ואין אפשרות לבדוק אם סומנה התשובה השגויה הנטענת. העותרים טענו כי חישוב התוצאות לאחר הערעור נעדר שקיפות. מהמכתבים שנשלחו לעותרים עולה כי חלק מהשאלות בוטל וכי ערעורים על מספר שאלות התקבלו, אולם העותרים אינם יכולים לחשב את שיעורה של כל תשובה נכונה ואינם יודעים מתי מחליטה המשיבה לבטל שאלה ומתי לקבלה. הם שבו וחזרו על הטענות לפיהן בדיקת המבחנים נעשתה ברשלנות, ועל סמך חוות הדעת של המומחה מטעמם ביקשו כי השגות העותרים בערעור תתקבלנה על ידי המשיבה.
דיון
11.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
המקור הנורמטיבי לסמכותה של המשיבה לקיים את המבחן נשוא העתירה ואת הליכי הערעור עליו מצוי בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג- 1973 (להלן: התקנות). התקנות קובעות באופן כללי את סדרי הבחינה, את הגופים האחראיים על סדרי הבחינה ועל ניהולה, שלבי הבחינה, מטרות השלבים השונים וכיו"ב (הכל כקבוע בפרק ה' לתקנות). האופן המדויק בו נערכת הבחינה על שלביה השונים, ובכללם שלב הערעור, מפורט בהנחיותיה של המשיבה אותן מוסמכת המשיבה לקבוע מכוח תקנה 30 (א) הקובעת כי :
מיום 24.6.1992
תק' תשנ"ב-1992